מה יותר מפחיד מפגישה עם העורך הראשי של ווג האמריקאי? זה כשאנחנו הולכים אליו לראיון עבודה. NYMag דיבר עם 13 אנשים שעברו את העינוי הזה - חלקם פינו את המכשולים בהצלחה, אחרים נכשלו.
חיפשנו ביניהם וחיפשנו את התשובה עד כמה המראה החיצוני חשוב? האם עלינו להופיע בבגדי מעצבים יקרים? האם יש חשיבות לעיסוק של הורינו ולמקום המגורים שלנו אם נתקבל לגראנד-דאם של האופנה? הכל יתגלה עכשיו.
זה לא נאמר רשמית, אבל הסרט The Devil Wears Prada עוסק באנה ווינטור והילד האהוב עליה, ווג. וינטור היא העורכת הראשית של המגזין כבר 25 שנה, שיאים רבים מוצמדים לשמה: רק תחשבו על מהדורות ספטמבר עם משקל שיא ומספר עמודים, או על העמודים הראשונים שמשנים גורל.
זה חלומו של כל עיתונאי אופנה - ולו לזמן קצר - לעבוד בווג. זה לא רק מקום עבודה יוקרתי, אלא ניתן ליצור קשרים רבים גם במהלך מסיבה, שהעובדים שם יכולים להשתמש בהם בהמשך הקריירה שלהם. אנשים רבים היו נותנים הכל רק בשביל ראיון, אבל יש כאלה שהתנסו בזה ותודה רבה, אבל הם לא מבקשים את זה.
האישה שהוציאה 5,500 דולר באירוע
"הם די הפתיעו אותי בכך שהקצו לי ראיון ליום המחרת. מכיוון שלא עבדתי באופנה קודם לכן, לא היו לי דברים מגניבים יותר מ-J. Crew, אז ביקרתי ב-Barney's, כי זה היה היחיד שפתוח עד 20:00", אומרת הגברת הראשונה.היא בחרה בשמלת משי של פרואנזה עם נעלי עקב של פראדה והשלימה את כל העניין עם חגורה של סלין. הוא שילם עבורם 2,000 דולר (470,000 פורינט) ואפילו התיק שלו עוד לא היה לו, הוא שאל אותו מהקולגה של פקידת הקבלה.
הצרות התחילו כשהוזמנה לסיבוב שני, שבו היא כמובן לא יכלה ללבוש את אותו סט, אז היא ביקרה שוב בחנות פראדה, יצאה עם שמלה ונעליים תואמות. "היה צריך להתאים לי את השמלה, זה נכון, היא הייתה במבצע, אבל זה עדיין היה הדבר הכי יקר ששילמתי עליו אי פעם. השארתי 3,500 דולר (822,000 HUF) עם הנעליים", משחזר המרואיין.
קיבלת את העבודה.
האישה שאמרו לה שהיא לא יכולה לבכות
"לא הוצאתי הרבה כסף כי אני אוהב דברים וינטג'יים, אז הלכתי למקום האהוב עליי. לבשתי שמלת פשתן בצבע אפרסק עם כפתורי זהב ונעלי עקב תואמות עם אצבעות גבוהות", אומר הגברת.
לפני הראיון, העורך האחראי קרא לו הצידה ושאל אותו אם אי פעם בכה בעבודה. זה חשוב כי לא הוא ולא אנה ווינטור יכולים לסבול ללכת לשירותים או לאחד מחדרי ההלבשה ולשמוע את העובדים מתלוננים על בעיות קטנות, או גרוע מכך, בוכים.
"וינטור העיף מבט בניירות שלי וכשהגיע לכתובת שלי, הוא גילה שאני מברוקלין. יכולתי להתאבד כאן, כי הוא שאל אותי בחזרה אם נתתי את הכתובת שלי נכון ומתי הנהנתי שיש לי, האוויר קפא פתאום. חתכתי את עצמי כאן, אני מרגישה את זה", נזכרת הגברת השנייה בעצב.
הוא לא קיבל את העבודה.
האישה שחזרה שלוש פעמים
"מאז שאנחנו מדברים על 1989, אני חושב שכנראה לבשתי חצאית של בטסי ג'ונסון עם גרביונים שחורים של דונה קארן ומגפי עור. אני כמעט בטוח שרעדתי בפנים", צוחק אחד מה" שורדים".
כשהתקשרו אליו בפעם השנייה, הוא כבר ידע הרבה יותר, כשערך את הביקור השלישי שלו, הוא כבר ביקש עזרה מחבר סטייליסט אישי שעובד ב-Bergdorf & Goodman.
הוא גם קיבל שלוש עבודות שונות.
האישה במגפי מרטנס
"לא ידעתי שאני הולך להתראיין עם אנה ווינטור באותו יום, אבל אם הייתי יודע, לא הייתי לובשת שום דבר אחר. למרבה המזל, הייתי בורה לגבי כל עניין ה'ווג' הזה, " אומרת האישה הרביעית. היא לבשה זוג מגפי מרטנס לא כל כך נשיים עם חצאית קפלים, קרדיגן שחור וגרביונים. בשנת 1993, זה לא היה מראה כל כך נדיר.
קיבלת את העבודה.
האדם היחיד
"גיליתי ביום חמישי שאתראיין עם וינטור ביום שני. מיד התחלתי בהכנות, הלכתי למספרה, קראתי את החדשות האחרונות", מתחיל האיש היחיד מבין 13 המספרים.
הוא לבש חליפה אפורה בהירה עם חולצה לבנה (כפתור עליון פתוח) ונעליים חומות כהות. היא הוסיפה את התלבושת הפשוטה עם קישוט כיס, היא לא רצתה להיראות ראוותנית. "לפני שהחלטנו על העמדה דיברנו על טניס, כי אני בדרך כלל משחק גם. אפשר לומר שזה שבר את הקרח", אומר האיש.
קיבלת את העבודה.
הבחורה שלא היה לה כסף
"קודם כל התראיינתי ל-HR, ואז הם אמרו לי שאני צריך לפגוש את ווינטור למחרת. לא ידעתי שאנשים שואלים בגדים יקרים מחבריהם לאירוע כזה, אז התחלתי לחפש את שלי חפצים משלו," נזכרת אחת הגברות.
מאז שזה עתה סיימה את לימודיה, עדיין לא היו לה חלפים, אז היא בחרה בחצאית נצנצים מזהב של J. Crew עם תיק של מולברי ולוגו של זארה על הנעליים. היא בילתה שלוש שעות בעיצוב שיערה ולבסוף החליטה על קוקו פשוט.
"אחרי הפגישה הראשונה, הבנתי שלעולם לא אוכל לבוא לבושה כך שוב. כולם לבשו את אותם הבגדים שאפשר היה לראות רק על המסלולים שבוע קודם לכן", אומרת האישה עכשיו וצוחקת.
קיבלת את העבודה.
האישה שלבשה וינטג'
"הייתי בת 21 וזה היה הראיון הראשון שלי. מכיוון שלא היה לי כסף לפריטי מעצבים, חשבתי שאטה לכיוון וינטג'", נזכרת הגברת. חצאית עיפרון לבנה, ז'קט וינטג' וחולצה הרכיבו את האנסמבל שלה, אבל למרבה הצער התוצאה לא הייתה חיובית. "זה היה די ראיון של הרגע האחרון, אבל למיטב ידיעתי, התפקיד היה מאויש כבר כשהגיע תורי", אומרת הילדה בת ה-21 בתסכול.
הוא לא קיבל את העבודה.
