אני בטוח שהרבה אנשים נוחרים עכשיו על איזה סוג של דבר זה, אנחנו לא משתמשים בילד לכלום. מצד שני, הפסיכולוג כותב השבוע שאנחנו יכולים להביא ילדים לעולם מסיבות רבות ושונות, אולי לא מדוברות, או שלא מדוברות, ושיש מניעים שבטווח הארוך עושים יותר נזק מתועלת. לכן כדאי להבהיר את עצמנו מדי פעם: מה בעצם אנחנו מצפים מהילדים שלנו.
כאשר למישהו יש ילד, יש הרבה סיבות מודעות ולא מודעות מאחורי ההחלטה. למעשה, רוב האנשים לא יכולים לתת תשובה מיידית לשאלה למה הם רוצים ילד, או אולי פשוט "זה סדר החיים" או "למה אני לא צריך: כל האנשים הבריאים רוצים ילדים, לא?".כמובן, זו לא חייבת להיות תשובה מפורטת ומקפיצה. עם זאת, על אחת כמה וכמה שאנו בוחנים לפעמים את הרצונות והמניעים שלנו כדי לראות אם איננו משתמשים בשתיל למשהו הנוגע לאינטרסים שלנו יותר מאשר לצרכיו.
לא מדובר בהתעללות או בהתעללות בילדים, אלא בעובדה שגם להורים נורמליים ואוהבים יש מניעים נסתרים לגבי ילדיהם. זה בסדר, הדבר החשוב היחיד הוא האם הרצונות והכוונות הנסתרות הללו עוזרות לגידול ילדים או הופכות אותם לבלתי גמישים.
לדוגמה, זה רצון מובן לקבל המשך של החיים שלנו, שיגיע לעולם מישהו שישרוד אותנו ואולי גם יהיו לו צאצאים וכו'. אז, אם השרשרת לא נשברת, במובנים מסוימים אנחנו חלק מסיפור שלא נגמר, ומנקודת מבט זו, המוות כבר לא כל כך מפחיד.המוות של הילד שלו כל כך כואב, בין היתר, כי אדם חווה שאדם מת איכשהו, גם אם צריך להמשיך את ימיו.
זו גם סיבה טובה להביא ילדים שאתה רוצה לתת, אתה מרגיש שזה לא מספיק שהחיים שלך סובבים רק סביב האושר שלך. כמובן שניתן לספק את הצורך הזה בדרכים אחרות, למשל אם עזרה חסרת אנוכיות לזולת הופכת לחלק מהחיים, אבל בגידול ילדים חווים גם את ההרגשה הטובה של לבזבז אנרגיה וזמן ללא הדדיות על משהו שחורג מהאישיות שלנו. תחומי עניין.
עם זאת, יש גם שערים מסוכנים. דוגמה לכך היא כאשר למישהו יש ילד כדי לא להיות לבד. לא נדיר שהאטרקטיביות של ילד היא דווקא בכך שהוא תלוי בהורה, לזמן מה הוא אומר לו כל העולם. בהקשר זה, עלינו לשאול את השאלה: מה יקרה כשגם אנשים אחרים יהפכו חשובים, איך מתמודדים האמא או האב הזה כשדעתו של חבר, אז בן זוג, שוקלת יותר משלו? מתי יותר כיף להשוויץ עם ההורה כי הילד לא רוצה שיחשבו שהוא עדיין יושב על החצאית של אמא שלו? הורה כזה ירסן באופן לא מודע את שאיפות הילד לעצמאות, והדבר עלול לגרום לו נזק רב.
אולי כוונה נפוצה עוד יותר היא שהילד יציל את מערכת היחסים והנישואים. אכן, ילד משותף מביא הרבה שמחה ליחסי עבודה, אבל מפרק קשר לא מתפקד. כמובן שבעצם לא הילד מפרק את זה, אבל הזוגיות לא יכולה להתמודד עם הקשיים והקונפליקטים הדרושים שמגיעים איתה. מעולם לא שמעתי על מערכת יחסים שבאמת הציל הילד, או אם זה נראה כך, לכל היותר, זה מנע את הפרידה לזמן מה. באופן פרדוקסלי, זה באמת בטוח להביא ילדים לעולם אם אתה לא צריך אותם, לפחות מבחינת ניהול מערכת היחסים.
אין ספק שאנשים רבים מכירים הורים שמצפים מהילד שלהם להגשים איזו משאלה שלא התגשמה. זה לא בהכרח כל כך מרהיב שספורטאי מדליית הכסף מצפה לזהב מהילד. יש כאלה שמוותרים על האושר שלהם במחשבותיהם, כי די להם אם השתיל מאושר. זו מטרה טובה לרצות ילד מאושר, אבל אם מישהו רוצה לשמח את הילד במקום את עצמו, זה בהכרח יתבטא בציפיות, שישפיעו הפוך ממה שהתכוון ההורה במקור.
אחרי הכל, כולם מדמיינים משהו על מה שדרוש לחיים מאושרים, בין אם זה זוגיות, הצלחה מקצועית, נסיעות, כסף, ספורט, ואנחנו יכולים לרשום עוד. אם ההורה יראה שהילד הולך לכיוון שלפי אמונתו לא יוביל לחיים מאושרים, הוא יתאכזב וכעס, ולא יראה בבירור אם הילד באמת זקוק לעזרה., האם תוכל להתערב.. שלא לדבר על כך שהאם והאב יכולים לתרום בצורה הטובה ביותר לאושרו של הילד אם הוא עצמו מרגיש בנוח בעור שלו. זה כמה שאתה צריך לתת.
בהשוואה לאמור לעיל, נפוץ לפחות באותה מידה שמעשיו של הורה מונחים לפי מה שאחרים יחשבו עליו כאבא או אמא. אם הילד "יעשה טוב", הוא יקבל שבחים, אם הילד מסורבל, לא מנומס, לא מספיק חכם, לא מספיק יפה - למי אכפת מה - יוציאו תעודה.אמנם אין להכחיש שיש בכך אמת, התעודה אכן נולדה, אך עדיין מזל שהשיפוט הערכי של העולם החיצון אינו מרחף לנגד עיניו בעת קבלת החלטות לגבי הילד. האמינות עלולה להתערער אם, למשל, תכריחו את ילדכם לומר שלום כדי שמבוגרים יתרשמו מהנימוס של הילד, בעוד שהוא עצמו חושב שזה לא כל כך חשוב, ובכל מקרה, הוא שנא להגיד שלום בתור ילד. במקרים כאלה, עדיף לסבול שאחרים חושבים בדרך הלא נכונה ותגמל את עצמך בכך שתשבח את עצמך על שבחרת באותנטיות על פני קונפורמיות.
אם מישהו תוהה מה המניעים הנסתרים שלו, כדאי לו להתחיל מאותם סיטואציות שמעוררות אצלו רגש חזק במיוחד, למשל, כאלו שממש מעצבנים אותו. ואז שאלו את עצמכם מה בעצם גורם למתח, עצב או תחושה אחרת. כך, אם אתה כנה עם עצמך, אתה יכול לגלות את הסיבות הבסיסיות מאחורי התגובות שלך.
קרולינה צ'יגלן, פסיכולוגית
