רעיון שיתופי הפעולה של מעצבים הוא, באופן עקרוני, רעיון חביב והגיוני לחלוטין: הם מציעים יצירות שחלם ראש/מעצב של בית אופנה ברמה גבוהה במחיר אנושי סביר, כך שאפילו מי שלא מכיר את המותג המקורי והיקר יכול לשים יד על יצירה יוצאת דופן, הם רק חולמים. לפחות זו תהיה הכוונה, כי הרעיון של שיתופי פעולה של מעצבים, למרבה הצער, לא מתממש כלל כמו שצריך.
H&M והשמות הגדולים…
אתם עדיין זוכרים את שיתוף הפעולה בין Marni ו-H&M? או על שיתוף הפעולה בין Maison Martin Margiela ו-H&M? כי היינו צלולים, במיוחד כי לא יכולנו לחכות לבזבז את הכסף שלנו על כמה תכשיטים "בלעדיים", אבל אז נראינו די גדולים, כשביקשו 10 אלף פורינט אפילו לתכשיט הפשוט ביותר, והמחיר של כל אחד מהם. הלבוש היה שווה לשכר הדירה החודשי של אדם.זה לא שמשהו יקר מדי, אלא רק שהם מנסים לדחוף את זה לגרונם של אנשים במקום הלא נכון. זו בדיוק הבעיה שלנו עם רוב שיתופי הפעולה המעצבים של העונות האחרונות: הם לא משרתים את המטרה שלשמה הם הומצאו במקור.
רולנד מוראט העלה את מחירי שיתופי הפעולה לגבהים חדשים
הדוגמה האחרונה, הגסה באמת, למקרה הזה היא בית האופנה Roland Mouret, שהשיק לאחרונה קולקציה משותפת בשיתוף עם Couture Lab - במחיר נורא, כמובן.הרעיון של שיתוף הפעולה הגיע למעשה ממורט שהתאהב בתחרה צרפתית, אבל לא היה לו זמן ליצור קולקציה שלמה. מעבדת הקוטור, שאוספת פריטים יוקרתיים באתר אינטרנט, שמחה לקחת על עצמה את תפקיד השותף, ולכן העבודה החלה במהרה.
אם אתה לא יודע…
Roland Mouret הוא בית אופנה צרפתי, זה לא בהכרח אחד מהמותגים המוכרים כאן, אבל למשל הטופ מודל ההונגרית Srej Zsófi עבדה איתם ביותר מקמפיין אחד. פריצת הדרך הגדולה של בית האופנה הגיעה ב-2006, כשווג אימצו את יצירתם שהתברכה בשם הפנטזיה "שמלת גלקסי", ומאז ואילך זרחה בה כל סלבריטי צמרת הוליווד, אבל ב-2008, למשל, הם שיתפו פעולה עם ויקטוריה בקצ'אם. לאיסוף קפסולות מוגבל.
כל מה שאתה צריך לדעת על המותג הוא שהם גובים בקלות עד 3,000 פאונד (מיליון פורינט) עבור הבגדים המופלאים אחרת, עליוניות עבור 500 פאונד (200,000 פורינט), והמחיר הממוצע של הבגדים הוא 1,500 פאונד (540,000 HUF) זה בערך לאחר ששמעו על הקולאב, חובבי Mouret יכולים לשער בצדק שהקולקציה המתוכננת תעלה שבריר מהמחיר, הם יכולים לקנות שמלות ב-700 פאונד וחצאיות ב-200-300 פאונד נגיד, שכן אי אפשר לדבר על 100% בגדי Mouret, למה שהם יבקשו את זה כמו העלות המקורית? למרבה הצער, יש לנו חדשות רעות לבעלי התקווה: מחיר השיתוף יקר אפילו יותר מהמוצרים המקוריים של המותג.
על מה כל המהומה?
השמלות יוצרו במספר מוגבל, אחת אחת, בעבודת יד: 3-3-3-3 שמלות מ-4 הסגנונות השונים, כך שבסך הכל נוצרו 12 חלקים, וניתן לבחור מכולם בכל העולם. מעניין שכל יצירה נקראה על שם דיווה משנות החמישים. למרות שהשמלות יוצרו מתחרה צרפתית אמיתית ורק 12 מהן יוצרו בעולם, עדיין מוזר שכמעט כל אחת יכולה לקנות באינטרנט מהקולקציה האקסקלוסיבית המוצהרת. גם אם יש לך כסף לזה, פריט הלבוש הזול ביותר עולה כמעט 8,000 פאונד (3 מיליון פורינט), בעוד שהיקר ביותר עולה 12,000 פאונד (4 מיליון פורינט). ידידותי, לא? ואלה המחירים של המוצרים המשותפים!
האם אנחנו במקום שבו החוף נשבר?
אי אפשר להתווכח עם זה שבאמת אפשר להשיג דבר אחד או שניים במחיר נמוך יותר בזכות שיתופי פעולה, הבעיה היחידה היא שהמחיר הזה עדיין רחוק מלהיות נמוך מספיק. לדוגמה, H&M הייתה צריכה ללמוד מזמן מהטעויות של שיתופי הפעולה של Marni, Versace ו-Maison Margiela - לאחר מכן ניתן היה להשיג פריטי מעצבים ב-2-3 אלף HUF במכירות - למשל, שזה יהיה אידיאלי למכור מעצבים פריטים במחיר נמוך בהרבה מלכתחילה גם מעילים, אחרת גם הכלב לא היה צריך אותם, מכיוון שקהל הלקוחות של H&M הוא בממוצע לא מהמעמד הבינוני העליון. אנחנו פשוט לא מבינים את המקרה של רולנד מוראט, בכל מקרה אנחנו סקרנים לראות באיזו מהירות הבגדים נחטפים. עדיין יש לי את כולם בינתיים.
