האם אוכל טוב טוב גם מצלחת פלסטיק?

תוכן עניינים:

האם אוכל טוב טוב גם מצלחת פלסטיק?
האם אוכל טוב טוב גם מצלחת פלסטיק?
Anonim

הלכנו ל-Street Food Show בסוף השבוע כדי לראות מה אירוע כזה יכול לעשות. ההיבט הראשון והדי חשוב: לא היה כרטיס כניסה, והיו גם ארוחות טובות, האחרונות כמובן בכסף.

שעת הצהריים הסתיימה. הידד!
שעת הצהריים הסתיימה. הידד!

בסוף השבוע הזה התקיימה תערוכת אוכל הרחוב השלישית בשוק הרחוב הולד ברובע החמישי. המהות של זה היא שיחידות קייטרינג שונות יוצאות ל"קופסאות" בקומה השנייה של השוק ומציגות את עצמן. תוכלו לאכול גלידה בעבודת יד, צדפות, קסדילות, בשר חזיר סראנו, צדפות, המבורגרים ענקיים וכמובן מרק גולאש העשוי מבשר בקר אפור.

את הארוחות הטעימות הרבות ניתן לשטוף היטב עם בירה HUF 600 (קנקן), סיידר או יין יקר מאוד.

כששמעתי "אוכל רחוב", מיד עלתה בראשי אווירת הפסטיבל (בעיקר סיגט): מדרחוב, מסעדות צפופות בבודגות עץ, מחירים אכזריים, מעט מדי ספסלים, שמש, סכו"ם פלסטיק (סכין פלסטיק לא שמישה), ברנדי, בירה, יין ואווירה יוצאת דופן.

ובכן, נכנס כמעט כל מה שדמיינתי מהתמונה הזו, חוץ מהרחוב - שאגב, גם שם האירוע מתייחס אליו. בסך הכל, נהנינו ואכלנו טוב, אבל החלטנו להימנע ממופע אוכל הרחוב בזמן ארוחת הצהריים.

הדבר היחיד שבאמת הרס את האשליה היה שאת האוכל האיכותי והטעים באמת צריך לאכול מצלחת נייר/פלסטיק עם סכו"ם מפלסטיק. שלושה סרטנים יפים על צלחת פלסטיק רחוקים מלהיות זהים לשלושה סרטנים יפים על צלחת חרסינה.ואיך זה פסטיבל? זה נכון, בדיוק כמו שמסעדת Stylish Countryside ארגנה בסוף שבוע קודם בוילאני, שם פתרו את נושא הצלחות הרגילות והסכו"ם הרגילים, למרות שלא מעט צעירים היו עסוקים באיסוף המשומשים במקום. עלות נוספת, הרפתקה נוספת, אבל איזה הבדל…

אבל אז איך המיקום

ובכן, בבקשה, בדוכנים בקומה השנייה של השוק ברחוב הולד הוקמו מסעדות, מאפיות, גלידריות וכו'. צריפים צבאיים משלהם וניסו לפתות מתעניינים בטכניקה כזו או אחרת. הרגשתי קצת כמו בחלק המסעדה של כל קניון, בהבדל שהיו כאן חוויות גסטרונומיות ממש מיוחדות, ורוב האוכל היה עשוי מחומרי גלם בריאים/מצוינים, שבשום אופן לא ניתן לכנותם אופייניים למתחם אוכל בקניון.

חיפשנו בכל מקום, מיפינו את ההצעה, אבל לצערנו הצלחנו לטעום רק חלק מהמבחר, בגלל חוסר יכולת.

מה באמת אהבנו

הקווסאדילה של HUF 400 הייתה מושלמת. למרבה הצער, המקום שמפרט כמה מנות דרום אמריקאיות לא הועלה על המפה כי הוחלט מאוחר מדי להראות איך מייצרים את יצירות המופת המקסיקניות - למדנו מאחד העובדים שעובד כאן. מאוד אהבנו את זה, המחיר היה בונוס מוחלט. הוא נמכר בשלושה טעמים: תרד, בקר ועוף. עם שמנת חמוצה מעל, חריף כמו שצריך.

בשימפלה הלכנו על מרק הגולאש (1,000 HUF למנה לא הומאנית במיוחד), שלדברי הקולגה הצלם היה טעים מאוד, וכמעט לא היה בו שומן. ניסינו לנצח את החום בפרגולה, שם טעמנו את גלידות הקממבר, אשחר הים והנוטלה, חייבים לומר: כולם טובים להפליא, אבל הנוטלה היא משהו מבריק! המחיר מעט תלול, 250 HUF עם חפירה קטנה יותר.

אין לו ראש להרבה זמן…
אין לו ראש להרבה זמן…

ממש רצינו לנסות את ההמבורגר בבודגה, אבל נאלצנו להמתין בתור לפחות 40 דקות, אז ויתרנו. נראה שזה היה האוכל הנמכר ביותר בשוק.

בזמן ארוחת הצהריים

הצלחנו להגיע בדיוק בזמן לארוחת הצהריים, המקום היה עמוס לחלוטין. מה שלא רק היה לא נעים כי היה מאוד איטי להגיע לאוכל/שולחן, אלא שהאוויר היה גם מאוד מחניק.

כסף לשחק תמורת כסף

היה קשה לשים לב, אבל היו שני דלפקים קטנים שבהם ניתן היה להחליף כסף אמיתי לקופונים של כסף קטן, ובכל אזור האירוע ניתן היה לשלם רק בכרטיסים. מה טוב: ניתן לפדות כסף משחק שלא הוצא. החדשות הרעות היו שאין כמעט סיכוי להשאיר אפילו מאה בכיסנו.

סיכום

בהשוואה לעובדה שהתוכנית אורגנה בפעם השלישית, היא נראתה קצת לא מוכנה.זה נכון, לא המארגנים, אלא דווקא המציגים. ממש התגעגענו לעובדה שלמעט סונקארקוק, מלום ביסטרו, שימפלאקרט, בודאורסי חלפיאק והמעדנים של באקסי פאלי, לא מצאנו בשום מקום פלייר שיגלה מי הם באמת ואיפה אפשר לפגוש אותם אחרי שמונה ביום ראשון ערב - אז נסגר האירוע.

המחירים היו די טובים: כל מנה/תפריט היה בסביבות 900-1,500 HUF, והקוואסדילה הזולה אך הטעימה במיוחד היא, נכון.

דברים יקרים כאלה הם כל כך לא במקום במילייה הזה
דברים יקרים כאלה הם כל כך לא במקום במילייה הזה

האווירה הייתה נהדרת, אלה ששאלנו הדגישו פה אחד: "זה ממש מגניב שאתה לא צריך לשלם כדי להיכנס." אם הם אוהבים דברים כאלה, זה בהחלט שווה בדיקה בפעם הבאה.

מוּמלָץ: