לאחרונה ארגנה עמותת מיגון כנס שכותרתו "הגדרה עצמית של מזון בקייטרינג ציבורי", שבו מלבד יוזמות חוץ ופנים ומצגות מקצועיות, פנו לבעיית ההסעדה הציבורית גם מהממשלה והמשפטית צד.
כבר כתבנו על קייטרינג ציבורי לילדים וחסרונותיו (כאן וכאן וכאן), כידוע המצב אינו ורוד. בתגובה לחקירות שהסתיימו בתוצאות מדאיגות שונות, הושקו בשנים האחרונות יוזמות מקומיות רבות, יצאה המלצה של קצין רפואה ראשי ארצי, תוכנית Minta Menza הושקה במחוז בקז, אך לא בוצעו שינויים בחקיקה.חיכינו לזה מאז.
בינתיים, קשה להתגבר על כמה כסף באמת צריך להוציא על האכלת הילדים במוסדות: עבור שלוש ארוחות של ילד במוסדות שונים בארץ, סכום של בין 300 ל-1000 פורינט הוא מתקבל ליום. כל מי שהיה אי פעם בחנות או בשוק יודע כמה זה מעט.
וכדאי לחשוב גם למצוא את הגבול שבו האוכל כבר יחסית בריא, אבל הילדים עדיין אוכלים אותו. כי כפי שדיברנו בהרחבה באחד מהמאמרים הקודמים שלנו: אין בזבוז גדול יותר בקייטרינג ציבורי מאשר אוכל שהולך לפח. חיטה מלאה, שיבולת שועל וסלט ירוק הם חסרי תועלת אם הם מעדיפים ללכת לקפיטריה לכריך חם במקום.
איזה אוכל יש בגן? אתה יכול לצפות בו ברשת העולמית
המשרד הלאומי לבטיחות בשרשרת המזון (Nébih) ייצגה ראש המחלקה אנה זולטאי, שהציגה את סדרת הפעולות שלה מאז סוף ינואר, במהלכה מבוצעות בדיקות חושיות לדגימות שנלקחו באקראי ממוסדות ציבוריים (גני ילדים, בתי ספר) והם מגבשים דעה על מהתפריט המוגש שם.ניתן לקרוא כאן את המאמר שלנו במארס המכסה את סבב הבדיקות הראשון, שגם חושף איך ומה בדיוק בודקים פקחי נביה.
באתר של Nébih תוכלו לקרוא הערכת תמונה וטקסט של התפריטים שנבדקו, שווה להסתכל אם הם כבר היו במוסד של ילדכם. הניסיון שלהם לא טוב במיוחד, אבל מאז שהם התחילו את הקידום, ניתן לראות שיפור מסוים. הם יודעים זאת מדיווחי צרכנים ומכך שיש להם דרך להשוות בין אזורים בעייתיים שוב ושוב. בדקנו את הרשימה שלהם, למשל, בבית הספר של המחוז השלישי שהיה היחיד שקיבל "דירוג לא מספיק" בסיבוב הראשון, בודקי הסוכנות כבר מצאו ארוחת צהריים "מעל הממוצע" בבדיקה חוזרת.
[סובייקטיבית אפשר להוסיף לזה שבסיבוב הראשון מצאו בביתנו אוכל מתחת לממוצע, לאחר מכן ההורים והגננות התחילו לעבור דירה, פתחו במשא ומתן עם העירייה והאוכל ספק. לאחרונה האמהות בדקו את תפריט ה-ovis במשך שבוע, בכל יום מישהו אחר נכנס, טעם וצילם את ארוחת הצהריים, ואז שלחו את חוויותיהן לאחרים, ובסך הכל קהילת האמהות הייתה מרוצה מהתפריט במשך כל השבוע, ו זה תומך בשיפור גם בדוח הגננות.העורך]
כמה ניסיונות בבירה
בכנס שמענו על כמה יוזמות הורים או אזרחיות בבירה, בהן למשל קבוצת ההורים הפעילה ב-Wekerlé, שחברה לשיפורים אצל ספק שירותי הקייטרינג שהתקשרה עם העירייה ל-10 שנים בספטמבר האחרון. הסיבה לפעולתם היא שהם שמעו וחוו הרבה תלונות על האוכל בתחילת הלימודים.
בהתחלה העירייה אפילו לא רצתה להקשיב להם, אבל הפרסום והתמדה שלהם השפיעו: בינואר ישבו נציגי ההורים, העירייה ונותן השירותים למשא ומתן. החברה התחייבה לשפר את האיכות, משתתפת בתכנית מנטה מנזה והעירייה מחמירה את כללי ההפעלה של מטבחי ההגשה שלה (כגון: הגשה, בעיות פסולת) ומקפידה יותר על המלצות הבריאות.
Maczkóné Riczu Tünde, ה-XV. הדיאטנית המחוזית אמרה גם שהמחוז מנסה להרחיב את המטבח המונה 500 איש ל-1,500 איש, שכן המטרה שלהם היא להגדיל את הקיבולת של מטבחים בהפעלה עצמית. על פי החישובים שלהם הם יכולים לפתור את עלויות הבישול בעלות שהעירייה משלמת לנותני השירותים. זה אומר שזה לא עולה יותר, אבל יש להם שליטה ואפשרות לקבל החלטה.
האם זה יכול להיות זול?
פיטר בודאי, השף הידוע, נשא גם הוא מצגת בכנס, שסיפר על תוכנית משלו, אותה המציא עוד ב-2009, אבל כאמור, אף אחד לא התעניין עד עכשיו, הם רק התחיל לעבוד על זה לפני שלושה שבועות. מהות התוכנית היא שגם עם מעט כסף (בממוצע 197 HUF + מע"מ ליום) ניתן לקבל את מחיר המרכיבים לארוחה היומית, מה שבהתחלה לא נראה מאוד מעודד, כי המחיר הנמוך נקוב לעתים קרובות. כאחת הסיבות לאיכות הירודה.
אבל בודאי טוען שהוא מסוגל לייצר מגוון של אוכל טעים ומזין מכמות זו, וזה כבר נבדק בכמה בתי ספר, והפידבקים טובים מאוד.כפי שאמר, לעומת רפרטואר הקנטינות של 80-100 מנות, הוא יכול להכין 560 מנות מכמות זו. לדבריו, אפשר לנהל את זה הרבה במומחיות וקצת שכל, והוא מנה כמה מהטעויות שהוא רואה בקייטרינג הציבורי.
לפי הניסיון שלו, בכל הנוגע לאוכל הם שואפים לכמות ולא לאיכות, ערכי תוכן, אז יכול להיות שפשוט מדללים אותו במים כדי להשביע את הילד. הוא מכין כמויות קטנות יותר של מזון מזין, הוא לא חושב שילד מבוגר צריך לאכול ליטר צהריים.
מטרת הגנים היא לא רק לחלק את ארוחת הצהריים בצלחת של הילד, אלא גם לקבל מידע על האוכל, למה הוא טוב ובריא. כך תוכלו להחליט בעצמכם אם לטעום או לא. בודאי סיפר שהוא מכין תפריט של שישה שבועות בו שמים דגש על ירקות ופירות עונתיים (בגלל זה הוא גם זול יותר).הוא גם יודע שילדים אוהבים טעמים מתוקים, אז למשל, בעונה, הוא מכין להם מרק שמנת דלעת מדלעת צלויה מתוקה עם דבש, או סתם מטוגנים תפוחים מגוררים, שגם הם הופכים לפינוק בריא ומתוק. [אבל למה צריך לטגן את התפוח המגורר? למה בכלל צריך לגרר תפוחים????]
קייטרינג ציבורי הוא גם עניין משפטי
הנציב לזכויות החינוך, ד"ר לג'וס אארי-טמאס וד"ר אגנס לוקס, ראש התוכנית לזכויות ילדים (משרד הממונה על זכויות היסוד) נאמו אף הם ופנו לחינוך הציבורי מתוך מחשבה מאוד מעוררת מחשבה נקודת מבט. אולי אנשים רבים אפילו לא חושבים על ההיבט הזה. הם דיברו על זה שמאחר שלימוד והשתתפות בחינוך הממלכתי הם חובת האזרח, ולכן כולם חייבים להשתתף בה, זה לא הוגן שגננות ותלמידי בית ספר נתונים לחסדי מה שהם זוכים לאכול במהלך היום, ולהורים אין להשפיע כל שהוא, איזה סוג של אוכל הם רוצים ממי, ואם יש להם בעיה, התלונות שלהם חסרות טעם.
למרבה הצער, בימים אלה, התחרות בין חברות משלוחי מזון שנבחרו באמצעות הליכי רכש ציבורי היא כה חזקה, עד שהן מבטיחות לחתוך אחת את השנייה, רק כדי שיוכלו לצאת כמנצחים. ההימור גבוה, זה נכון, אבל בגלל זה הם נאלצים לעבוד במחירים כל כך נמוכים שהילדים רואים את הנזק: חסר טעם, לא בריא, ויש מעט אוכל עבורם.
איכות תלויה בדברים רבים אחרים מלבד כסף. זה גם מושפע מכמה זמן עובר בין הבישול להגשה (אם צריך לספק, האיכות מתדרדרת בגלל אובדן זמן), כמה מקצועית ומצפונית בחירת התפריט, עד כמה הם פועלים לפי ההמלצה לגבי קייטרינג ציבורי, ועד כמה הם מתחשבים בטעמים.
אבל הטעם של האוכל הוא רק צד אחד של המטבע, כי יש צורך לדבר גם על ההשפעות הבריאותיות שלהם. על פי נתוני השירות הלאומי לבריאות הציבור והרפואה (ÁNTSZ), מדדי הבריאות הקשורים לתזונה של הונגריה הם מהגרועים באיחוד האירופי, וגם ארוחות יומיות לא מספקות בגני ילדים ובבתי ספר משחקות תפקיד מרכזי בכך.כמובן, זה גם משנה מה הם אוכלים בבית, אבל זו כבר שאלה אחרת.
בכנס, כל המשתתפים הסכימו שלצרכנים יש את הזכות להפעיל שליטה על מעורבותם בקייטרינג ציבורי ושיש לשים קץ לפגיעות. אנו זקוקים למערכת שיוצרת יותר מקומות עבודה, תומכת ביצרנים קטנים, מספקת שוק למוצרים מקומיים ומקומיים, מבוססת גם על מרכיבים אורגניים ותומכת באימוץ אכילה בריאה.
ומה קרה מאז הוועידה…
בזמן שחלף מאז הכנס מתגלות עוד ועוד חדשות, שנושאן מכוון לשיפור ההסעדה לציבור. ב-28 באפריל הושלמה טיוטת החקיקה בנושא הסעדה ציבורית, המכילה בין היתר את תקנות התזונה והבריאות לתזונה החלות בפעוטונים, גנים, בתי ספר, קייטנות ובתי חולים. ניתן להגיב על המסמך, אותו ניתן לקרוא באתר הממשלה, ולגבש דעה עד 10 במאי.שווה להקדיש לזה זמן.
למרות שמאז אוגוסט 2011 ישנה המלצה ארצית של קצין הרפואה הראשי לגבי הסעדה ציבורית, אין חובה לנהוג בה, ולא ניתן להעניש את מי שלא לוקח אותה בחשבון. מאז, המקצוע וההורים מחכים לחוק שכולם חייבים לעמוד בו וניתן להטיל עליו אחריות אם לא יפעלו בהתאם.
בטיוטת החקיקה שפורסמה, יקבע בין היתר כי מנהל הקייטרינג מרכיב את התפריט, שהקפיטריה מכינה תפריט לכל ארוחה שהיא מספקת וניתן לצפות בו על ידי הסועדים וההורים.. בתפריט יש לציין את תכולת האנרגיה, השומן, חומצת השומן הרוויה, החלבון, הפחמימות, הסוכר והמלח במזון, וכן את המרכיבים האלרגניים.
הייתי רושם כמה נדרשת צריכת האנרגיה היומית עבור קבוצות גיל שונות ובאיזה פרופורציה ובאיזה אופן התזונה של קבוצות גיל שונות צריכה להכיל, בין היתר, בשר, מוצרי חלב, שומנים, סוכר, דגנים- מזון מבוסס, ירקות ופירות.כדי להשיג תזונה מגוונת, יש להשתמש כבסיס מה שנקרא אינדקס מגוון, המחושב מתדירות המרק, הבשר, הירקות והתוספות.
הוא מכיל גם פרטים שבמקרה של ארוחות כל היום, יש לספק לאדם לפחות חצי ליטר חלב או כמות שווה של מוצרי חלב המכילים סידן, ארבע מנות ירקות - מה שכן לא כולל תפוחי אדמה - או פירות, לפחות מנה אחת מהם בצורה גולמית, ושלוש מנות מזון על בסיס דגנים. על מנת לספק את הנוזל הדרוש, בנוסף למי השתייה, ניתן לתת מים מינרליים או תה, האחרון רק עם כמות הסוכר שנקבעה. ממתיקים, לעומת זאת, לא ניתן היה לתת לקבוצת הגיל מתחת לגיל שש - למעט אלו הסובלים מהפרעות מטבוליזם של פחמימות הדורשות דיאטההרגולציה, אם היא באמת מקובלת, ייכנס לתוקף מינואר הבא.
