כלב שמור בצורה מצפונית מפתח סדרה של מיומנויות משנה שימושיות שזוג יזדקק להן גם כאשר יביאו ילדים לעולם. אם אתה רוצה להתכונן למה שמגיע לאחר הקמת משפחה, קנה קודם כל גור. אז אתה יכול להכות שניים בו זמנית: יהיו הפתעות הרבה יותר קטנות, והילד יכול גם לגדול עם כלב - ממילא יכולים לקרות לילד מעט דברים טובים מזה.
1. חיי לילה
כשגור מגיע למשפחה, לוקח קצת זמן להתרגל לסביבה החדשה שלו.אפשר להתבכיין, לייבב, כמובן גם באמצע הלילה (למעשה! בעיקר באמצע הלילה). במקרים כאלה צריך לקום מהמיטה ולנחם אותו, להתכרבל לידו, ללטף אותו עד שהשינה מציפה אותו. מי שמכיר את הפעילות הזו כבר יהיה פחות מוכן כשהם מתעוררים כשהתינוק בוכה בלילה כדי להניק ולנקות.
2. דברים ריחניים
אגב. ניקיון לילה. כלבים שעדיין לא ניקו את הבית לפעמים עושים פיפי וקקי בלילה, ומה הם עושים? כן את זה. הם דואגים לעסק שלהם בדירה. אין דבר טוב יותר מלהתעורר לריח של קקי של כלבים באמצע הלילה ולנקות אותו חצי ישן. חלק מהמקרים האלה שמטלטלים את חיינו האפורים בוודאי יעזרו לנו לסבול את הפגישות הליליות סביב התינוק העתידי שלנו. ואם ננקה אחרי הכלב ברחוב כמו בעל כלב הגון, עננת הריח הקשורה להחלפת חיתולים בקרוב תהיה הרבה פחות מזעזעת.
3. שגרה יומית
הם אומרים שתינוקות הם הכי מאוזנים כאשר יש להם מעין שגרה יומית בחייהם. כמובן שלא בהכרח צריך לדבוק בזה בדיוק לרגע, לא טוב אם המשפחה הופכת קורבן לכך, אבל העיקרון הזה תקף גם בהחזקת כלבים. טיול בוקר, הליכה בצהריים, טיול ערב, ארוחת ערב. כמה שעות אחרי ארוחת הערב, לפני השינה, הליכה קצרה. נכון שבמקרה של כלבים הרכב שגרת היום פשוט יותר, הוא לא כולל החלפת חיתולים, האכלה, נדנוד, הנקה, רחצה וכדומה, אבל הבעלים מאומן לספק את צרכיו של יצור אחר, לזכור זאת בחיי היומיום.
4. האכלה ולא לאוכל
כל מי שיש לו כלב יודע שהכלב תמיד יאכל. אבל אנחנו צריכים ללמוד להתנגד לחיוך המפתה שלו כשאנחנו יושבים ליד השולחן ואוכלים ארוחת צהריים או חטיף. האכלה מתמשכת ואוכל יכולים לגרום להשמנה, וחוץ מזה, זה יכול להיות די מטריד כשהכלב שועט במהלך ארוחת הצהריים, בתקווה לנשנוש.עלינו להיות נחושים, קשוחים ועקביים כשהוא עומד על שתי רגליים, מיילל, מתחנן, הוא שואל ודורש את הביסקוויט בידינו.
זה יקרה גם לילד. בחנות היא דורשת ממתקים באריזות הכי צבעוניות, יוגורט עם דמויות מהאגדות, כשהיא רואה גלידות ברחוב היא גם רוצה ללקק גלידה, אבל הכי טוב זה כשהיא עומדת בתור עם אחרים אמהות במגרש המשחקים, כדי שתוכל להשתתף במה שהביאה לילד שלה. למרבה הצער, אנחנו לא יכולים לקנות לילד שלנו את כל מה שהוא ממציא לעצמו, וגם אנחנו לא יכולים לתת לו ללעוס משהו כל היום, אז עקביות היא המפתח גם כאן.
5. עקבות בוציות בכל מקום
אם יש בוץ, הכלב יכניס את הלכלוך פנימה, לכן רצוי לשטוף את האזורים הפגועים לאחר כל טיול בחוץ. זה הליך נוסף שאני לא אוהב, אבל אם נדלג על זה, נוכל לצפות שהדירה תהיה מעוטרת בטביעות רגליים על האבן, השטיח ואפילו הספה.
זה יקרה גם אם הילד גדול יותר ואחרי גשם כבד הוא פשוט רץ לדירה ומסתובב בהכל, שוכח להוריד את מגפי הגומי שלו. עדיף לתרגל עם הכלב שזה כלל בסיסי לנגב רגליים, לשטוף רגליים/להוריד נעליים מול דלת הכניסה.
6. שינה
הגור כל כך רך וחמוד שקשה שלא להפסיק לחבק אותו כל הזמן. בנוסף, אם הוא מיילל ומתבכיין בלילה כי הוא מפחד ורוצה ביטחון, נוכל לקחת אותו אלינו בקלות. וככל שהזמן עובר, אנחנו פתאום שמים לב שהחלק האחרון בשגרת היומיום הוא להיכנס יחד למיטה בערב. יש אנשים שמוצאים את זה נורמלי לחלוטין, יש כאלה שנאבקים נגד זה.
המצב דומה עם הילד. אם לוקחים את זה כמובן מאליו, אנחנו פתאום מוצאים את עצמנו חולקים את המיטה הזוגית בחדר השינה לא עם בעלנו, אלא עם ילד אחד או יותר, פוחלצים ומצעים בדוגמת ילדים.כמו עם הכלב, גם כדאי להגיד לא לילד בזמן טוב.
7. בידור
אם יש לנו כלב שלא רק מנמנם ונוחר כל היום במיטה שלו (או על הספה), אלא גם נושא את הצעצוע האהוב עליו בפה כל הזמן, ויש חזיר סביב רגלינו לזרוק זה בשבילו, זה ממש מטריף זה מצפצף בצורה מסוימת, מה אפשר לעשות, אתה צריך לשחק עם זה. ובכן, זה יהיה אותו דבר עם הילד. עד שהוא יכול לשחק בעצמו, צריך לבדר אותו. ועוד תכונה משותפת: באופן מעניין, חברים וקרובי משפחה אוהבים לתת לכלב ולילד שלהם צעצועים שיש להם צליל נורא מעצבן.
8. חברה של אנשים בעלי דעות דומות
אפשר היה לחשוב שכלבים מסתדרים היטב עם כלבים וילדים עם ילדים. אבל זה מאוד לא המקרה. בקרב בעלי כלבים יש הרבה אנשים שלא יכולים לסבול כלבים אחרים (ולהיפך), ובין בעלי ילדים יש גם הרבה הורים ואמהות שלא מתאגדים/לא מתאגדים.
ההתנהגות החברתית שלנו עם הכלב יכולה להעיד כמה נהיה בכנופיות עם אמהות או יותר נכון זאבים בודדים. אם אנחנו אוהבים לעמוד שעות בריצת הכלבים ולדבר עם המאושרים והאומללים, יש סיכוי טוב שמגרש המשחקים יהפוך לביתנו השני. אלה שגם עם כלבים מעדיפים לבלות לבד, סביר יותר שיבחרו בז'אנר הזה עם ילדיהם, ומשחק במגרש המשחקים יהיה תוכנית ולא דרך חיים.
9. כולם אומרים את האמת
אנחנו לא יכולים לרצות את כולם, ואסור לנו אפילו לנסות. אם נלביש את הכלב בחורף כדי שלא יצטמרר כשהוא יוצא מהחדר החם בטמפרטורות מתחת לאפס, נוכל לסמוך על מישהו שיחייך אליו, בזמן שמישהו אחר יצלצל ויעביר לנו הרצאה על כמה זה טיפשי. למה זה מיותר לשים בגדים על חיה פרוותית. אם נאמין לו, בקרוב מישהו יעצור אותו ברחוב כדי לשאול למה אנחנו לא שומרים על בריאות הכלב בצורה כל כך לא אחראית ומוציאים אותו לחורף בלי בגדים.
כך יקרה גם עם הילד. אם היא תחבוש כובע בטיול האביב שלה, יהיו אנשים שלא יאהבו את זה, כי למה אני לא אתן לקרני השמש הרכות ללטף את שערה המשיי/למה אני לא אצפה בה מזיע מתחת לכובע היא מקבלת מספיק ויטמין D? אבל אם אני לא שם כובע על זה, הם אומרים, אלוהים, זה הולך להיות קר/ אלוהים, למה אני לא אגן על עצמי מקרינת UV מזיקה/ אלוהים, השמש זורחת. העיניים שלו.
10. נסיעות, פנאי
קשה לצאת לחופשה, למסעדה, לאירוע עם כלב. כמובן שזה לא בלתי אפשרי, זה דורש קצת מידע מראש, צריך לברר אם אפשר להביא כלב, אם צריך לשלם על זה תוספת וכו'. וכמובן, צריך להתרגל לעובדה שיהיו אנשים שיסתכלו עלינו במבט עקום רק בגלל שיש לנו כלב ונשארים באותו מקום. וכל זה בלי קשר אם הכלב מתנהג יפה ונקי. המצב לא שונה עם הילד.אם אתם הולכים למסעדה או בחופשה, צריך להיות מוכנים לראות אם המקום מתאים לילדים, אם יש אביזרים לילדים (למשל: כיסא תינוק, מיטת תינוק, שידת החתלה), אבל עדיין יש סיכוי ש אורחים אחרים יסתכלו עלינו בביטול, רק בגלל שיש לנו ילדים כי זה מוצפן איכשהו במוחם של אנשים רבים שכל ילד הוא רע, רועש, חסר השכלה.
11. סוף השניים המתוקים
כשאנחנו לבד עם בן הזוג שלנו, כשזה יהיה נחמד לא לקום מהמיטה ב7-8, רק בגלל שצריך להוציא את הכלב לטיול, כשזה יהיה נחמד אם תעשה זאת לא צריך לקחת את זה איתך לחופשה, כי מי יודע איפה נוכל לשבת לארוחת צהריים, אנחנו כבר חוששים שזה לא יהיה שונה עם הילד. אם הוא קם עם שחר, גם אנחנו חייבים, זו לא אגדה. אם אנחנו בחופשה נצטרך להפריע לטיול כי הוא נרדם/התעורר כי היה עייף/תוסס מדי כי היה רעב/צמא/צריך לעשות פיפי. כמובן שאם יש קרוב משפחה או סבא וסבתא שמטפלים בכלב ו/או הילד, יש סיכוי שלפעמים נוכל להיות ביחד, כמו בימים הטובים, אבל תתכוננו, תמיד תהיה לנו הרגשה מוזרה של חסר…
+ 1.כשההדחה מגיעה
כאשר למשפחה עם כלב יש ילד, יש להכיר גם לכלב את המצב. עד כה הוא זכה להמון תשומת לב, וזו, בעיקר בהתחלה, מתפוגגת ואת מקומו מחליף ילד אנושי קטן וצווח בקול רם. יש כלבים שקשה להם עם זה, הם משתנים, מושכים תשומת לב לעצמם, מתחילים להתנהג בצורה לא נכונה, הופכים לתוקפניים או עצובים, אפילו חולים. אבל אם גם נשים לב לכלב ונכיר את המצב, ניתן לו להריח את התינוק, להסתכל דרך העריסה, לדבר איתו הרבה, ללטף אותו, לקחת אותו לטיולים עם העגלה, לא סביר שיש יהיו בעיות.
מה שלעולם לא נשכח הוא שהכלב המקסים והידידותי שלנו, ללא קשר לגודלו, עלול להיות מסוכן לילד, ולכן לעולם איננו משאירים אותו לבד ללא השגחה, לפי הגישה המחמירה ביותר, עד שהילד בן שש שנים, לפי המקילים ביותר, במהלך החודשים הראשונים.
