עד עכשיו, כנראה שאין אדם בארץ שלא שמע את סיפורו של לוי, הנער הנכה שנאסר ממעון החמצן. אם אתה רוצה לקרוא את כל הסיפור באריכות, אתה יכול לעשות זאת כאן.
אני מודה, עד עכשיו היססתי אם לעסוק בנושא. מצד אחד, הם כבר מתעסקים בזה מספיק, אחרי ה-444 שהתחילו את המפולת, אינדקס, שלל בלוגים ופורטלים חדשותיים אחרים. מצד שני, הייתי סקרן מה יהיה לאוקסיג'ן להגיד, מכיוון שהם היו תקועים שם ליום אחד, "רק מנתחים את המצב".ואז הם פרסמו את התגובה הרשמית וזה מה שבאמת פוצץ לי את הפיוז.
הסיפור בקצרה הוא כדלקמן: לוי חי עם מוגבלות כתוצאה מגידול מוחי בינקות, מה שנקרא ילד עם צרכים חינוכיים מיוחדים. אל תחשוב רע, הוא לא בלתי ניתן לניהול בצורה אגרסיבית, אבל הוא צריך כיסא גלגלים. בשל צרכיו המיוחדים, חלק נכבד מצורות הבילוי הרגילות לילדים אינם באים בחשבון עבורו, ולכן זו הייתה חוויה נהדרת עבורו כאשר הוא ואביו גילו את בית המשחקים של Oxygen Wellness, בו יכול היה לשחק עם ילדים רגילים בהשגחת גננת מוסמכת, בערך פעם בחודש.
כמובן שזה לא היה בחינם, הם קנו את כרטיס הכניסה, ואביו של לוי תמיד נשאר קרוב לילד ולבית המשחקים (הוא לא יכול היה להיכנס) כדי שיוכל לעזור במידת הצורך.
האידיליה הזו נמשכה כל עוד היא נמשכה, עד שלפתע נאמר לאביו של לוי שבמחיר כרטיס הכניסה לוי יכול להישאר רק שעה וחצי בעתיד, במקום שלוש כמו כולם.אנדראש, האב, היה מוטרד מזה, שגם הוא השמיע, אבל בסופו של דבר הוא קיבל את התנאי הזה, והם עזבו אחרי שעה וחצי. יתרה מכך, בפעם הבאה שהם נסעו לשם ביום הילד, למרות העובדה שהם היו מודעים לכך שהתשלום השעתי עבורם יהיה כפול מזה של האחרים.
עם זאת, ללוי אסור היה להיכנס לבית המשחקים באותה תקופה - זה היה יום הילדים, אני רק אומר. וזה נאמר לאביו באזניו. למעשה, למענם, הם כתבו מיד מדיניות חדשה לפיה ילד עם צרכים חינוכיים מיוחדים לא יכול לבקר בבית המשחקים.
התאבדות קדושה של צוות יחסי הציבור Oxygen
הסיפור כבר די מסמר שיער, אבל אם זה לא מספיק, צוות יחסי הציבור של מרכז הבריאות Naphegyi בחר בהתאבדות מקודשת לאחר חצי יום של חשיבה, כאשר התגובה הבאה פורסמה לציבור:
"תגובה רשמית של Oxygen Wellness Kft. לפוסט של András Fábián באתר המדיה החברתית שכותרתו "סוף יום הילד"
אנו שמחים לקבל את ההזדמנות להציג את עמדתנו בעניין.
אנו מקווים שהמקרה שחוו והוצג על ידי עובדי Oxygen Wellness Kft שופך אור אחר על מה שקרה, שכן האפליה תמיד הייתה רחוקה מאיתנו, ויצרנו את בית המשחקים עם המוטיבציה הזו. עובד מיומן בבית המשחקים עובדת מטפלות, אדם אחד למשמרת, המוכנות בצורה מושלמת לטפל בילדים ולארח אותם. אף על פי כן, כאשר מר פאביאן ציין בטופס הרישום הראשון שלו שלבנו הקטן, לבנטה, יש צרכים חינוכיים מיוחדים, הגננת שלנו החליטה שעל סמך כוונותיה הטובות, האמפתיה והמומחיות שלה, היא תשמח לטפל בקטנה. ילד - בזמן שמר פביאן המתין בקבלת הפנים. כפי שתיאר אביו, לבנטה לא היו בעיות התנהגותיות, אך הוא נזקק לתשומת לב ועזרה מתמדת דווקא בגלל מוגבלות התנועה שלו. אולם גם הגננת בעלת הכוונות הטובות ביותר לא יכלה לעשות זאת מבלי שהילדים בגן המשחקים - לפעמים 12-15 - לא יראו את הנזק.(אנדראש פאביאן עצמו תיאר כי היו לו גם בעיות להרים ילד במשקל עשרים ק"ג, מה שמשמעו כמובן עומס פיזי על אחות הגן, ולכן לא הייתה מסוגלת להקדיש תשומת לב מספקת לילדים האחרים. סוג זה של חוסר תשומת לב מאולץ לכן בהחלט סיכן את הילדים המשחקים בפנים. זו הסיבה שהגננות ציינו באוזני האב מספר פעמים שהן אינן יכולות לתאם את הטיפול בילדו עם הטיפול בילדים האחרים.) עובדה זו הפנתה את תשומת לבנו לאפשרויות המוגבלות שלנו. העובדה שעלינו לתקן ולהפוך את התקנות לקונקרטיות.
כל זה מניסיון, לאחר מספר ביקורים, הסקנו את המסקנה שאיננו מוכנים לטפל בילד עם צרכים חינוכיים מיוחדים. אנחנו מודים שהיינו צריכים לחשוב יותר אם אנחנו מתאימים למשימה כזו. היינו עושים את הדבר הנכון אם ברגע שהתברר לנו שלוונטה נדרשת השגחה מלאה ובלעדית, היינו מודיעים לאב מיד בכתב שאיננו ערוכים לכך ואינו יכולים לטפל בכך.לכן, אנו מתנצלים על שגיאת התקשורת!
אנו מצטערים מאוד שאנדראש פאביאן הושפע כל כך עמוקות מהאירוע, אך אנו מקווים שהוא יקבל את עמדתנו לאור האמור לעיל.
Oxygen ניהול מכון הבריאות
מה העניין?
מה לא בסדר בסיפור? ובכן, קודם כל, חבל שאין להנהלת Oxygen שם. שאין שם אדם שמקבל את התיק הזה בשמו.
אבל מעבר לזה, יש הרבה בעיות עם זה. הראשונה היא שאם נוכחותו של לוי הייתה באמת בעיה מקצועית (ולא הורה דיבר בגללה, כפי שרבים מניחים), אז ניתן היה לפתור את הבעיה בצורה כזו שזה יקרה עם הילד הנכה ולא נגדו.. לדוגמה, לשכתב את המדיניות כך שילד עם חינוך מיוחד יוכל לבקר בבית המשחקים עם השגחת הורים.
הבעיה הנוספת, שבה כף רגלו של הסוס בולטת החוצה, היא שאם מה שאוקסיג'ן טוען הוא נכון, הם סיכנו ללא הרף את הילדים המשחקים שם בחודשים האחרונים.הרי גם הגננות לא יכלו להתייחס אליהן מספיק. במקרה הזה, המתקן הלא כל כך זול יכול היה לשכור אחות אחת נוספת.
הבעיה השלישית והגדולה היא שאחרי סיפור כזה, האדם הנוגע בדבר כמעט נשלח לערמומיות במקום להתנצל בפניו. במהלך ההכרזה, מספר מגיבים הציעו תגובה שהייתה מקובלת.
לדוגמה:
"אנו מתנצלים בפני אביו של פביאן ולונטה, כמו גם בפני כל מי שנפגע, אך עד שנהיה מוכנים לטיפול והשגחה נאותה של ילד נכה, אנו מבקשים מכם להתאזר בסבלנות למען ביטחונכם והזמן הבלתי מופרע. במקביל, אנו מודים לך שהפנית את תשומת לבנו לחסרונות השירותים שלנו, עם תוקף מיידי התחלנו לתכנן את תוכנית פיתוח השירות שלנו העונה על הצרכים של מבוגרים וילדים עם מוגבלות. התוכנית בעמוד הפייסבוק שלנו."
"אבל כדי לדבר על הפתרון הנכון, היה נכון אם, לאחר שראיתם והודתם בטעות, הייתם שוכרים מחנך מיוחד שיעביר שיעורים, כלומר פעמיים בחודש, והייתם צריכים הזינו בפוליסה/מחירון כי ניתן לקבל ילדים בזמנים אלו מיוחדים. זה היה פתרון אירופאי."
"אבא יקר! מהראשון לחודש הבא, ביום שני הראשון של כל חודש, מחכה לך ולילדך המורה המיומנת שלנו, אתה יכול להשתמש בשירות שלנו בחינם למשך שנה.. אנו מבקשים הסליחה שלך…צוות חמצן…"
