שטויות רוחניות - קארמה לעומת סליחה

תוכן עניינים:

שטויות רוחניות - קארמה לעומת סליחה
שטויות רוחניות - קארמה לעומת סליחה
Anonim

הכותב שהצטרף לאחרונה של Dívány, קריסטוף שטיינר, פתח נושא חדש עם המאמר שכותרתו Spiritual duma, אבל כמובן שהנושא חדש רק כאן ב-Dívány, אחרת זו אחת השאלות הוותיקות ביותר שיש לאנשים אי פעם טיפלו. "אם נדחק מאיתנו משהו, הוא חוזר אלינו באותו כוח", כך נכתב בכתבה המדוברת, כמו גם העובדה שאנו רוצים לצאת מזה שיחה - עם כל אחד. אז, נניח שארים את השרשור כאן עכשיו, ונניח שאני, אבל אם תרצו להגיב, אתם מוזמנים להגיב בעמוד הפייסבוק שלנו או לכתוב לי מייל!

זה לא נכון

"הקבלה, הבודהיזם והנצרות, ואפילו חוקי הפיזיקה מסכימים שאם נדחוף מאיתנו משהו, הוא יחזור אלינו באותו כוח" - אני אני לא ממש קלאסי, אבל די קתולי גדלתי במשפחה, ולמרות שאני כנראה עוסקת בנושא רוחניות הרבה יותר מהממוצע, הופתעתי גם מכך שכפי שכותב קריסטוף, באמת קל למצוא בסיס משותף במערכות השקפת עולם שונות.התנ"ך אומר שאלוהים ברא את האדם בצלמו ובדמותו, ונראה שחלק מזה הוא שלאדם קשה מאוד לסבול עוול.

Karma

לפי חוק הקארמה, לכל אחת מהפעולות שלנו יש תוצאה תואמת, וכל מה שקורה בעולם הוא עצמו תוצאה, כלומר תוצאה של סיבה כלשהי. מרכיב שחוזר על עצמו באפוסים מהבהראטה או רמאיאנה הוא הפשע המקרי, שמקבל את עונשו גם אם הוא בלתי תלוי בכוונת העבריין - קרא עוד על כך, התחל בויקיפדיה, למשל!

כמובן, עוול מרגיז אותנו בעיקר כשמישהו לא הוגן כלפינו (אולי הגורל עצמו), אבל בדרך כלל אנחנו כועסים גם כשעוול נעשה למישהו אחר מול העיניים שלנו. לכל בן אדם יש צורך עמוק מאוד שהעולם יהיה צודק. ואת הצדק הזה אפשר לגלות ברמה מסוימת גם בעולם, כפי שמתבטא במשפט המצוטט לעיל: מה שאנחנו דוחקים מאיתנו, חוזר.לכן סדר העולם הוא שאנחנו גומלים רע עם רע, ואם אנחנו טובים, נקבל שכרו על טובתנו. באופן עקרוני.

tk3s bm borobudur 01336566
tk3s bm borobudur 01336566

עם זאת, ישנה בעיה קטנה שלמרות אלפי שנות פיתוח, למרות מערכת המשפט הממוסדת על ידי המדינה, הניסיון האישי של אנשים הוא שהעולם אינו הוגן. הציני, השחצן האחרון, אף אחד לא הופך למפורסם, עשיר, חשוב וחי בשלום במשך זמן רב, בעוד אלפי אנשים טובי מזג וישרים נמקים לאורך חייהם ומתים בעיצומו של סבל צעירים ומושפלים. לעתים קרובות נשאלת השאלה שאם אלוהים הוא באמת טוב וכל יכול, אם הוא באמת קיים, איך הוא יכול לאפשר לאנשים חפים מפשע לסבול במלחמות ולילדים למוות ברעב. עבור רבים, חוסר הצדק לכאורה של העולם לבדו הוא הוכחה מספיקה לכך שאלוהים אינו קיים.

אז בעולם אחר, בחיים אחרים

גלגל חיים בודהיסטי (מחזור של לידות מחדש)
גלגל חיים בודהיסטי (מחזור של לידות מחדש)

דתות העולם הגדולות מגשרות על סתירה זו באופן שלמרות שהן מבטיחות את הגשמת הצדק האלוהי, הן נותנות תשובה שזה לא יתקיים כאן ועכשיו, אלא בחיים הבאים או בחיים אחרים עולם (ראה גן עדן ושווי ערך).

התשובה הקודמת קשורה לגלגול נשמות: העוול מוחזר לעולם על ידי העובדה שמי שרע יקבלו את עונשו בחייהם הבאים לכל המאוחר, ומי שטוב יקבלו את שכרו. התשובה האחרונה אומרת שלמרות שאין צדק בעולם הזה, אחרי המוות כולם מקבלים את השכר או העונש המגיע לו: הם הולכים לגן עדן או לגיהנום לנצח.

בכל מקרה, אין ספק שלא רק כל מערכת משפטית, אלא גם כל דת כוללת חתירה לצדק. אגב, הציטוט הידוע מהברית הישנה: "עין תחת עין שן תחת שן" הוא דוגמה טובה לכך שמערכת המשפט והדת עדיין לא נפרדו בתקופה שבה המסמכים הקדושים של נוצרו הדתות הגדולות בעולם.אם אדם חוטא, העונש צריך להיות זהה למה שהוא עצמו חטא. זה פשוט הוגן. ככה העולם עובד. זה מה שחוש הצדק החי בנו (אולי נוצר בנו) דורש.

האם חרטות וסליחה חזקות יותר מקרמה?

עם זאת, הנצרות גבוהה אפילו מהצדק. כמובן, כולם רוצים לחיות בעולם צודק שבו כולם מתייחסים לאחרים כפי שהם היו רוצים שיתייחסו אליו. אבל יש משהו שאנחנו רוצים אפילו יותר מזה: שאם נדפק משהו, נוכל לנסות שוב במקום עונש צודק וראוי. אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו למי שעשה טעויות ניתנת הזדמנות שנייה. אנחנו גם רוצים שהרע ייענש, אבל אנחנו רוצים עוד יותר – למרות שבמקרים רבים זה לא ריאלי – שהרע יהפוך לטוב. אנו מקווים, או לפחות הנוצרים מאמינים באופן עקרוני, שגם לאחר הפשע הנורא ביותר, התחלה חדשה אפשרית במקום גמול.

shutterstock 116035951
shutterstock 116035951

הברית החדשה שמה את התקווה הזו במרכז עם תחיית המתים ועל ידי כך שהוא מעניק לאלוהים תכונה נוספת: הוא צודק אבל גם סלחן, גם אם השניים סותרים זה את זה. אם אני חוטא, אני מקווה לא לקבל את העונש שמגיע לי, אלא שיסלחו לי ואוכל לעשות טוב בפעם הבאה. גם אם זה לא הוגן בכלל, ואי אפשר לבנות ככה חברה.

הסיפור על הבן האובד ידוע יחסית, שבו אחד משני בניו של אדם הולך ומבזבז ממש מחצית מהונו של אביו. כשהכסף אוזל, הבן האובד מבין שעשה עוול, מתחרט על אנוכיותו וחוזר הביתה, ובמקום עונש ראוי מחכים לו בבית אב סלחן ומשתה מיידית. ובסיפור יש גם בייגלה עגול שזה לא הוגן: כמובן, אחיו של הילד האובד מפנה לכך תשומת לב, שלכבודו טרם נערכה משתה של יתום, למרות שבזמן שהילד השני התבזבז, הוא עדיין שירת את אביו.הבן האובד דחף ממנו משהו, אבל זה לא היה אותו דבר שחזר אליו באותו כוח, אלא משהו אחר, הסליחה של אביו - עוד יותר חזקה.

במי אתה מאמין?

  • In Karma
  • בסליחה
  • בשניהם
  • לא

אז מי שהוא נוצרי, בעיקרון מקווה לכך, שלמרות שזה לא צודק, יש סליחה ותקומה, והמחיר של זה הוא לא חיים שלמים של הקרבה עצמית, אלא רק חרטה כנה. הקארמה מלמדת שכפי שמוכתב על ידי חוש הצדק המולד שלנו, לכל חטא יהיו השלכות, אבל לפי הנצרות, די בתשובה כנה ואנו משוחררים מההשלכות. כולנו חוטאים ולכן כולנו ראויים לעונש, אבל אלוהים מרחם, מציל אותנו מהקארמה שלנו. אם נסתכל על זה מנקודת מבט זו, תורת הגאולה והסליחה אומרת שקארמה לא תמיד עובדת בכלל, כי אם אלוהים רוצה בכך, אז יש יוצאים מן הכלל."אלוהים יסלח לי: זו המלאכה שלו", אומר Xavér Varnus, שלדבריהם יש הרבה על מה לסלוח, בכותרת ספרו מ-1996. יתרה מכך, זה לא משנה באיזה סוג של עונש מדובר: לפי תורת הקארמה, אנחנו מקבלים בחזרה את אותו הרוע שגרמנו, אבל לפי הנוצרים, שכר החטא הוא מוות, ובכך מוות נצחי.

אבל אולי שתי התיאוריות אינן סותרות זו את זו. אולי אפשר גם להבין שלחרטה כמעשה טוב יש גם השלכות חיוביות משלה, כלומר קארמה חלה גם כאן - וחזרה בתשובה פעילה היא משהו שבעזרתו אנחנו מושכים שוב את הטוב אל הגורל שלנו, אנחנו עושים טוב אחרי רע, ולכן טוב אנחנו גם להחזיר אותו. נכון, לא בחסדי ה', אלא מפני שזהו סדר הדברים. כעת, האם ניתן ליישב את שני הרעיונות הללו: תורת הקארמה והדוקטרינה שאלוהים סולח, כלומר, אם הוא רוצה, הוא מבטל את העונש הצודק של החטא? האם אתה מאמין באחד משני רעיונות?

מוּמלָץ: