מגזין "ווג" האיטלקי יצא לאור ביולי עם שישה כריכות מתקפלות שונות, ונותן כבוד לעשרים וחמש שנות עבודתה של העורכת הראשית שלו, פרנקה סוזאני. בכל אחד מהמקרים מופיעה המילה Revolution בעמוד הראשון, ולאחר הוספת הקיפול: ב-25 שנות אופנה, כלומר מהפכה בעשרים וחמש שנות אופנה. התמונות צולמו על ידי סטיבן מייזל ומציגות דוגמניות כמו ג'יזל בונדשן, לינדה אוונג'ליסטה, נטליה וודיאנובה וסטלה טננט. כמובן שהעטיפות נבדלות לא רק בדגמים, למשל, אחת דומה יותר לפורטרט, בעוד שהשנייה מציגה את הדגמים במארזי עור.
ווג האיטלקי נחשב לאחד הרדיקליים ביותר, ואומרים שסוצאני אינו מבוקש על ידי מצבים שנויים במחלוקת ושערורייתיים כמוהו.לעתים קרובות הוא מצוטט כאומר שהוא חושב שאופנה מגוחכת. בראיון שהעניק ל"טלגרף", שנערך במסגרת קריירת העריכה בת עשרים וחמש השנים שלו, הוא הבהיר בחיוך שזו לא האופנה עצמה, אלא האנשים שעושים אותה לאופנה. בין השאר הוא גם אמר שהם לא סלבריטאים, אלא אנשים שעובדים כשליחים בין אופנה לקורא. "אם אתה מתפרסם, זה לא קורה בגלל שאתה מתלבש ככה או ככה, אלא בגלל מה שאתה עושה."
בנוסף לשבחים רבים, הראיון חושף גם עוד דבר מעניין אחד או שניים. זה די מצחיק, למרות שזה מסביר הרבה, למשל, שסוצאני סיים את לימודיו באוניברסיטה עם תואר בפילוסופיה וספרות. בנוסף, הוא דובר אנגלית וצרפתית בצורה מושלמת, אבל יודע גם קצת גרמנית ורוסית. ווג האיטלקי בן 120,000 הגליונות מתקשה להתחרות במגזין האחות האמריקני שלו בן 1.3 מיליון הגליונות, אבל בהנהגתו של סוזנאי הוא הפך ממגזין שמרני למגזין מעצר חזותי, נוטל סיכונים ומשפיע.סוזאני גם גילה כמה צלמי אופנה משפיעים, כמו סטיבן מייזל וטים ווקר, כשעדיין עבד עבור גלמור האיטלקית.
