התנהגות והתנהגות של ילדים שונים מהממוצע עלולה לגרום לעיתים קרובות לבעיות להורים, אך היא גם עלולה להחמיר את הביצועים בבית הספר ואת היחסים החברתיים של הילד. הפרעות התנהגות ובעיות ביצוע יכולות כמובן להופיע מסיבות אינספור, אך לדברי מומחים, לעתים קרובות אנו לא חושבים על סיבה טריוויאלית: לעתים קרובות לא ניתן לטפל בילד כי הוא ישנוני.
ישנוניות בשעות היום אופיינית ל-17-21 אחוז מהילדים בגילאי בית הספר, כלומר, בערך אחד מכל חמישה ילדים נאבק בה. והגורם לישנוניות בשעות היום ברוב המוחלט של המקרים היא שינה לא מספקת בלילה: או שהילד לא ישן מספיק טוב, או שפשוט ישן מעט מדי.
שינה קטנה=חוסר קשב?
לפי החוקרים, עשויות להיות כמה סיבות לכך שילדים בגיל בית הספר לא ישנים, ולמרבה המזל יש כאלה שניתן לתקן: בנוסף לקצב הצירקדי המולד שלנו, מושפעת כמות ואיכות השינה בילדות. לפי הסביבה (רעש, טמפרטורת החדר, עוצמת האור), כמו גם פעילויות ואירועים בשעות היום.
לעתים קרובות אופייני לילדים בגילאי בית הספר לשקוע בפעילויות רבות מדי בשעות אחר הצהריים והערב (או כתחביב או כחובה): בערב הם פותרים שיעורי בית, לומדים לעיתון, הולכים לאימונים, לשיעורים מיוחדים בשעות אחר הצהריים המאוחרות, או לשחק במשחקי וידאו או שהם מעבירים את הזמן באתרי רשתות חברתיות. כל אלו הן פעילויות מפעילות שמשבשות את ישנוניות הערב ה"רגילה", וילדים בגיל בית הספר נאלצים פעמים רבות לקום מוקדם - וסוג זה של שגרה מוביל לרוב לאינסומניה כרונית ולתסמינים הנוספים הנלווים לכך.
נדודי שינה בילדות אינם מורכבים רק מכך שהילד נרדם בכיתה: על פי הניסיון של סקרים, ילדים חסרי שינה מסוגלים לרוב פחות לווסת את רגשותיהם והתנהגותם, הם בעלי סובלנות נמוכה יותר לתסכול, כלומר לצאת מהתלמים בקלות רבה יותר, בנוסף גם קשה להם יותר לשים לב. סימנים אלו יכולים להידמות להפרעת קשב וריכוז (ADHD), ולפי מחקרים, ישנוניות בשעות היום שכיחה הרבה יותר בהפרעת קשב וריכוז מאובחנת. ילדים חסרי שינה גם מתפקדים גרוע יותר בבית הספר, והזיכרון שלהם וכישורי פתרון בעיות גרועים יותר מבני גילם שישנים היטב.
מבוגר מנומנם הוא ישנוני, ילד עצבני
"בהשוואה למבוגרים, סובלנות נמוכה לתסכול, עצבנות, רגישות רגשית, תוקפנות, קשיי ריכוז והתנהגות היפראקטיבית שכיחים יותר בילדות מאשר אצל מבוגרים", מדגיש חוקר השינה ד"ר רוברט בודיס, סגן מנהל המחקר של ה-Semmelweis. המכון האוניברסיטאי למדעי ההתנהגות.
“כמובן, אלמנטים אלו יכולים להיות נוכחים גם אצל מבוגרים, ההבדל הוא שאצלנו תסמינים אחרים של ישנוניות מסווים אותם טוב יותר. יש כנראה מספר סיבות לתופעה זו, הסיבה הסבירה ביותר היא הצורך המוגבר בשינה של האונה הקדמית, אשר ממלא תפקיד חשוב בוויסות רגשי והתנהגותי. הסיבה האפשרית הנוספת היא תופעת השינה המקומית כביכול: כלומר, שינה יכולה להתרחש דמוי פסיפס בתקופות פעילות באזורים המוקפים במוח - בהונגרית, אזור אחד במוח שלנו יכול 'לישון' בעוד אחרים ערים.
למרות שתוצאות המחקר עדיין לא חשפו את השינויים המדויקים ותלויי הגיל, נראה שהתופעה בולטת יותר בגילאי הגן והחטיבה, שממילא מאופיינות בעודף תנועה – כלומר, התקופה שלפני ההתבגרות היא כשהמצב הזה הולך לפסגה." - מסביר המומחה.
“ילדים שתמיד עסוקים עסוקים עוד יותר כשהם ישנוניים, בעוד שמהבגרות הצעירה והלאה, הצורך הברור בשינה מתחזק, כלומר במקרה של ישנוניות, הפחתת הפעילות.פחות שכיח, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) יכולה להיגרם גם מהפרעת שינה חמורה יותר ולא מזוהה, כגון בעיות נשימה במהלך שינה או הפרעת תנועת רגליים."
למה שלא תחליף אותו בסוף השבוע?
אז הפיזיולוגיה של שנת הילדות שונה במקצת מזו של מבוגרים, וזו כנראה הסיבה לתופעה שהורים רבים רוצים לעזאזל, שילדים מתעוררים ב-7:30 בבוקר אפילו בסופי שבוע (ומתעוררים) להעלות את שאר המשפחה). בבגרות, אנו סובלים זאת בצורה גמישה יותר אם עלינו לסטות מהצרכים שלנו המוכתבים על ידי השעון הפנימי שלנו, וזו כנראה הסיבה שאנשים רבים מסוגלים לפצות על התעוררות מוקדמת כל השבוע בסופי השבוע. ילדים, לעומת זאת, עדיין לא מסוגלים לדחות את צרכי השינה שלהם, ולכן זה עובד פחות טוב עבורם.
Dr. לדברי בודיס, אין עדיין תשובה מדעית ברורה לשאלה זו: "סביר להניח שילדים מתרגלים לדברים רעים, לומדים אותם ומתקשים לחרוג מההרגלים שלהם. זה גם לא נדיר שמבוגרים מתעוררים מוקדם בבוקר בסופי שבוע בשעה הרגילה בימי חול.כאן נכנס ההבדל: מבוגרים וילדים גדולים יותר נוטים להתעלם מהעולם החיצון ולהירדם במהירות, כך שאולי הם אפילו לא זוכרים את ההתעוררות הזו. ילדים, לעומת זאת, עדיין נרגשים מדי מהעולם החיצון מכדי לחזור לישון, הם נמשכים מיד למציאות המשובבת. גיל ההתבגרות מביא בעיקר לשינוי בתחום הזה."
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לילד לישון טוב יותר?
כמות ואיכות השינה מספקת חשובה ביותר בילדות. "בגיל הילדות יש יותר קשרים בין תאי העצב של המוח מאשר אצל מבוגרים, ולכן יש צורך בשינה יותר ועמוקה יותר בזמן הזה על מנת שניתן יהיה להתכונן לקבל חוויות חדשות", מדגיש המומחה.
"למרבה הצער, המדע לבדו אינו מתאים לגיבוש עצות לאורח חיים, הוא יכול לספק רק הנחיות לכך. שינה משותפת, למשל, היא דבר טבעי: עבור יילודים, תינוקות וילדים קטנים, זה ברור, אחר כך זה אופציונלי.מספר לא מבוטל של מבוגרים גם מעדיפים לשכב עם מישהו, ליד מישהו (האדם הזה בדרך כלל קרוב אלינו רגשית), למה זה צריך להיות שונה לילדים?
כדי שהילד יוכל לישון עם ההורים, ובמקרה של אחים, חדר משותף יכול להיות פתרון טוב. אם לאחים יש צרכי שינה שונים, וזה לא נדיר, אז יש לשאול את השאלה, מה יותר חשוב, הקרבה של ההורה או האח, או השלווה? לאחר זמן מה, ילדים גדולים יותר יבינו זאת בעצמם ויכולים לבחור או אפילו לשנות את מיקום השינה שלהם מדי פעם. יש כמובן לתמוך במאמצים להפוך לעצמאיים."
בנוסף לבחירת מקום הלינה, חשוב גם ליצור את לוח הזמנים הנכון. זה דבר שבשגרה, אבל אי אפשר להדגיש מספיק שפעילויות שמגבירות את הפעילות לא יתקיימו בשעות הערב: כלומר לא להתרוצץ בדירה בזמן הזה, לריב עם הילד על שיעורי הבית והזמן לסרטים ווידאו מרגשים. המשחקים אינם לפני השינה.ילדים קטנים נעזרים מאוד בהרגלי השינה ובטקסים הבאים זה אחר זה באותו סדר: ארוחת ערב, אמבטיה, צחצוח שיניים, סיפור ערב. אלו עוזרים למסגר את היום ולהרגיע את הילד. הילד הגדול כבר יכול לפתח את הטקסים לפני ההירדמות, וכדאי לתת מקום למאמצים הללו - בגבולות הסביר כמובן.
