לשקט הפנימי שלנו, עלינו ללמוד לחיות עם הרגשות השליליים שלנו

תוכן עניינים:

לשקט הפנימי שלנו, עלינו ללמוד לחיות עם הרגשות השליליים שלנו
לשקט הפנימי שלנו, עלינו ללמוד לחיות עם הרגשות השליליים שלנו
Anonim

"הגבר - עבור בחורים". עם התואר הזה דר. ספרו החדש של אימרה צ'רנוס, שהוא מדריך רוחני לבני נוער וצעירים על רגשות, אושר והיות בוגר. דיברתי עם הפסיכיאטר על הנושאים האלה, בין היתר.

B1451382
B1451382

בהקדמה, אתה כותב שהספרים שלך אינם עוסקים בנשים או בגברים, אלא באנשים, על המשמעות של אדם לעמוד על שלו, לדבר בקול רם על הפחדים והבעיות שלו, וכן להתחיל לפתור אותם. למה אתה חושב שהשאלות האלה חשובות?

בגלל שאנחנו ההונגרים מאוד סגורים, ואנחנו לא מבינים שבאמירת הקונפליקטים בקול רם, אנחנו נפטרים ממתח משמעותי. במקום זאת, אנחנו כל הזמן ממלמלים לעצמנו, אלף תחושות שונות מאוד חשובות דופקות לנו בראש, ובדרך כלל אנחנו מוחקים אותן מהמוח שלנו. הבנתי שאם אני רוצה לחיות חיים רגועים וחייכניים, זה אפשרי רק אם אין בי מתח. כי המתח גורם לי להתכווץ, נוקשה, בעוד החיים דוחפים אותי למבחנים בעוצמה מדהימה, שבהם התגובה המתאימה היא חיונית.

גם הסברת הרבה מדוע פיתוח אינטליגנציה רגשית כל כך חשוב. עבורי, זה היה אחד המסרים המרכזיים של הספר שלך. והעובדה שגברים נמצאים איכשהו בנחיתות מבחינת אינטליגנציה רגשית. מהן ההשלכות של אי פיתוח אינטליגנציה רגשית?

שהוא רוצה להסביר הכל בצורה רציונלית, כולל איך להיות מאושר.אם אני מסתכל על הדבר הזה בצורה רציונלית, אני מתחיל להתקרב לעולם מנקודת מבט חומרית: אם אקבל את זה ואת זה, אז אני אהיה מאושר. עם זאת, זהו רק ביטחון כלכלי, לא אושר. האושר שונה לחלוטין, שלא לדבר על כך שמנקודת מבט רציונלית, פחדים לא ניתנים לפתרון. גם אם מישהו יגיד לי לא לפחד, שום דבר לא יקרה, אני אמשיך לפחד, ובינתיים לא יהיה לי מושג אם הפחד הזה נובע מצורך להתאים, רעב לאהבה, או פשוט בגלל שאני פחדן להגיד לא.

זה אומר שאתה חושב שהכרה וקבלה של פחד, כאב ורגשות שליליים אחרים היא דבר חשוב מאוד

ופרנסתו. כי אני לא אוכל לחיות עד שאגיד את זה, עד שלא אעצור את הדמעות ואראה לעולם שבחוץ שלא, זה לא כואב לי. אבל למה שזה לא יזיק? ואם זה כואב, אני מראה את זה, וכמובן אני בוכה, אם מתאים. זה לא הופך אותי לבלתי גברי, למעשה, זו בדיוק הדרך שבה אני זוכה לכבוד.ליתר דיוק, בהיותי אותנטי לגבי הרגשות הנוכחיים שלי, בין אם חיוביים או שליליים.

כדי להיות מסוגל לעשות זאת, אדם צריך סוג של יציבות פנימית

יציבות פנימית היא התוצאה של זה. תוצאה. זה מתפתח כשאני יודע על עצמי שאני לא יכול רק להתמכר לשמחות שלי, אלא גם להעז לחוות את הכאבים שלי כבן אדם.

בסדר, אז צריך אומץ כדי להיות מסוגל לזהות ולהביע את הרגשות השליליים והכאב שלי

לכולנו יש אומץ, אבל הרבה אנשים מתחברים להאמין שרק דברים יפים הם טובים, והם נבהלים ונבהלים מתחרות שלילית, אז הם אפילו לא מגיעים למצבים האלה. עם זאת, היציבות של אדם - בין אם הוא צעיר או כביכול מבוגר - מוצגת בפתרון של מבחנים שליליים. כולם יכולים להתענג על דברים חיוביים, אבל מה שאני עושה במצב משבר הוא המבחן האמיתי.

להורים שלנו יש תפקיד גדול בזה, הדוגמה שאנו רואים, מה שהם מלמדים. בספר אתה מעביר די הרבה ביקורת על כך שהורים רבים מתנהגים בצורה לא הולמת, לא כהורים, עם ילדיהם, שיש יותר מדי טאבו - בין אם זה מין, סמים או הבעת רגשות. איך נראה הורה טוב ואותנטי לדעתך?

בשבילי, אותנטיות היא כאשר, כהורה, אני מלמד את ילדי להתמודד עם השמחה והכאב כהלכה, לא רק במילים, אלא גם במעשים שלי במצב משבר. אם אני רק מקשקש על הדברים האלה, אני לא אותנטי. אם הילד יראה באביו שמשהו פוגע בו, ואם האב מדכא אותו, אז הוא לא יפנה לאביו בקונפליקטים רגשיים, כי הוא לא מרגיש שהוא אותנטי. זה לא אומר שהוא יודע, כי הוא עדיין לא ביטא את זה במילים. הורה שהוא באמת מבוגר, שנוח לו בעור שלו, יודע שאם הוא מעורב בנסיבות קשות, הוא לא יגיב בהדחקה וברח, אלא יתמודד עם המצב.זה מה שהוא מראה לילד שלו.

RB 20160529 51
RB 20160529 51

האם לדעתך קשה יותר לדור הזה להתבגר מאשר לקודמים? בהתבסס על הספר שלך, נראה שאתה חושב שיש להם נטל נוסף

הנטל הנוסף הוא הנטל של חברת הצריכה של המאה ה-21, שנראית כל כך צבעונית להפליא שקל לתמרן את האדם הרגיש ורעבה האהבה. מולטי עובדים יפה עם זה. כתוצאה מהפרסומות, האדם הרעב לאהבה יקנה הכל, הוא יוציא את כספו על הכל, כי הוא חושב שבעלות על המוצרים תהפוך אותו ליחיד. לא באמת. התרופה לכך היא מודעות עצמית, להגיד ולהבין שכן, אפשר להשפיע עלי ואני יודע שזו לא בושה. אם אני מסוגל לעשות זאת, אז השלב הבא הוא להבין שהשלט רחוק ביד שלי. אני יכול להחליט אם חשוב לי להיות טרנדי, להיות מוקף באנשים שחושבים כמוני – אולי שטחי – והאם זה טוב לי.ואני גם יכול להחליט שאני לא אסתכל על מה יש לאדם השני, איזה סוג של מכונית, בגדים, טלפון נייד יש לו, אלא איזה מין אדם הוא, כמה הוא מחייך, עד כמה הוא מקבל את הקיום האנושי שלו, הפגמים שלהם, מעלותיהם, כמה הם מבינים וגמישים. עם זאת, ניתן להגיע לנקודה זו רק אם מפתחים אינטליגנציה רגשית, אחרת אני יעריך הכל בצורה שטחית רק על סמך מראה חיצוני.

חזרנו לשאלת האינטליגנציה הרגשית. להורים יש תפקיד גדול בפיתוח זה, דיברת על זה, אבל איך נוכל לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו לעצמנו? איך אוכל להשיג זאת אם אני רוצה לחוות את עצמי ואת הרגשות שלי טוב יותר?

לרוב אני ממליץ על שיטה פשוטה מאוד בשביל זה. נניח, אם אני אומר שאני מאמין בעצמי כגבר, אני מסתכל במראה ורואה אם חיוך מהלב עולה על פניי כתוצאה מהמשפט החיובי הזה. אם אין חיוך, זה אומר שאני משקר לעצמי.

ומה קורה כשאני מבין שאני משקר לעצמי?

זה אומר שאני צבוע, שאני מראה יותר ממה שאני באחד או יותר מתחומי חיי. השאלה היא למה אני עושה את זה, למה זה טוב לי? האם יש לי את הביטחון הזה? לא. אז איך משיגים ביטחון עצמי? בקפיצה לתחרויות חדשות שאני מפחד מהן. במילים אחרות, אני מתמודד במודע עם רגשות ומשפטים שאינם ידועים. המשמעות היא צעד אחר צעד, בהדרגה, מסה של משפטים ומצבים הגורמים לתחושות רציניות ורציניות. כך אפשר להתחיל להתפתח. משלימים את זה עם העובדה שאם אני מבין שאני לא יכול לפתור משהו בעצמי, אני לא מתבייש לבקש עזרה.

בספר, בעקבות חוויה של רגשות שליליים ופיתוח אינטליגנציה רגשית, אנו מגיעים גם לשאלת האושר. אתה כותב ש"אדם יכול להשיג אושר אם אישיותו מאוזנת, כלומר אם יש לו רוגע ושלווה פנימיים, וחיוך ספונטני על פניו". מה מאפיין את האיש הזה?

אם אדם כזה נברא, הוא לא יצוד עוד. הוא מזהה שאתה מוצא כשאתה לא מחפש. חוק המשיכה תמיד עובד: בידידות, במערכות יחסים, בכל דבר.

מוּמלָץ: